צי סוחר - עובדות

תולדות צי הסוחר הישראלי

     ההיסטוריה של הספנות הישראלית ארוכה וקשורה קשר אמיץ לתולדות מדינת ישראל.

 עם הכרזת של הקמת המדינה ביום ה' באייר תש"ח 14 במאי 1948, בימים של קום המדינה הכל היה חדש: כל מפעל שנבנה וכל עץ שניטע היו הראשונים מזה אלפיים שנה. גם כשהחליטו להקים צי סוחר צריך היה להתחיל הכל מהיסוד. מקימי צי הסוחר ידעו שהם חלוצים - לא בשדות ובכבישים, אלא בנמלים ובאניות, הם לא כבשו את השממה אלא את נתיבי הים לישראל. לאנייה הראשונה של צי הסוחר קראו האנייה העברית הראשונה. בשנים הראשונות עסקו האניות של צי הסוחר בעיקר בהבאת עולים חדשים. לא פחות חשוב מהבאת עולים היה צריך להוביל סחורות ארצה, מנמלים רחוקים באירופה, אפריקה, אסיה ואמריקה. הן הביאו ארצה סחורות חשובות והובילו את היצוא הישראלי  לארצות הים. חשוב מכל, הן קיימו את הקשר הימי גם בזמן מלחמה והביאו אספקה חיונית, נשק ותחמושת כאשר אניות זרות נמנעו מלהגיע לישראל. צי הסוחר הלך וגדל, אניות חדשות נבנו בגרמניה כחלק מהסכם השילומים שנועד לפצות את העם היהודי  על הרכוש שנשדד בתקופת השואה. בשנות המדינה הראשונות היו אוניות צי הסוחר המניפות דגל ישראל אחד מסמלי הריבונת  הבולטים והחשובים ביותר, וצוותי האוניות היו מודעים היטב לסמליות הגלומה בהנפת הדגל. אניות צי הסוחר המניפות את דגל ישראל הגיעו לעשרות נמלים ועוררו התרגשות ושמחה בקרב קהילות יהודיות ברחבי העולם. בתחילה היה חוסר בקציני-ים ולכן הועסקו הרבה זרים יחד עם גרעין ימאים וקצינים יהודים ישראלים. מאות זרמו להכשרה ימית ולבתי ספר ימיים בארץ להכשרה לצי הסוחר הישראלי וגם לחיל הים באותה תקופה. חברת הספנות הלאומית "צים" התפתחה עם השנים ונהפכה לחברת ספנות בין לאומית מתקדמת. לאחר כרוב לשישים שנים מקום המדינה ממשלת ישראל החליטה על הפרטה של חברותיה ובמסגרת זו נמכרה "צים" בשנת   2004 ובכך הסתיים פרק אחד ארוך ומפואר בהיסטוריה של עם ישראל.

 

הסיבות להתפתחות צי הסוחר

  התפתחות הצי הישראלי הושפע במידה רבה בגלל מצבה הגיאופוליטי של המדינה ומגורמים מדיניים. התלות המוחלטת של כלכלתה בסחר חוץ בדרך הים, קשרי המסחר שהיא מנהלת ברחבי תבל וטיב משאבי האנוש שלה - היו תנאי טובים להתפתחות ספנות לאומית גדולה ביחס לגודל המשק של המדינה. הוכשרו אלפי ימאים מעולים ונרכש ניסיון בניהול ספנות בין לאומית. דגל ישראל התנופף על פני שבעת הימים וזכה למוניטין בקהילת הספנות ברחבי העולם.

הסיבות:

- חששן של מדינות וצי כלי השיט שלהן להגיע לאזור המלחמה במימי ישראל, הכתיב כורח מציאות להקמת "צי סוחר ישראלי".

- החרם הערבי אילץ חברות ספנות זרות להפסיק לחלוטין או לצמצם פקידת אניותיהן בנמלי ישראל. צי הסוחר יצא מכך נשכר.

חסימת תעלות סואץ לאחר מערכת סיני תרמה להתפתחותו של נמל אילת.

- כיתורה היבשתי של המדינה, המדינות הערביות חוסמות את גבולותיה היבשתיים של המדינה ועל הספינות לייבא את  הצרכים החיוניים למדינה ולייצא את תוצרתה.

- פיתוח כתוצאה מהבאת עולים ארצה.

- השילומים מגרמניה, באמצעות השילומים מגרמניה, רכשו בשנות החמישים חברות הספנות הישראליות אניות חדישות מגרמניה. רכש של 49 אניות קונבנציונליות במסגרת הסכם-השילומים היווה תשתית איתנה לצי הסוחר הלאומי.

- הנחת צינור הנפט מאילת לאשקלון. תור הזהב של צי מכליות הענק, אשר בא לשרת את קו צינור הנפט, שנבנה בשותפות עם השאח הפרסי בעקבות מלחמת ששת הימים כתחליף לתעלת סואץ. בעקבות המהפכה באירן וניתוק קשריה עם מדינת ישראל נעלם צי המכליות הישראליות.

- חוצפה ישראלית, לאורך כל ההתקופה הרצון החזק להצלחה היה תמיד לעזר בפני אנשי הספנות בארץ ומנהיגי המדינה.

צי הסוחר הישראלי היום 1/3/2018 על פי דו"ח אגף הספנות

  צי האניות שבבעלות ובשליטה ישראלית עומד על  34 אוניות במעמס הכולל (DWT) של 1,960,295 טון. 7 אוניות מניפות דגל ישראל.

חברות הספנות הישראליות

צים, שירותי ספנות משולבים בע"מ: בבעלות/שליטה של חברת צים 8. כל האניות בבעלות/שליטה בלעדית של צים הם אוניות מכולה. 3 אוניות נושאות דגל ישראל. צים גם מפעילה אוניות בחכירה לטווחי זמן שונים. בנוסף צים מספקת ללקוחותיה שירותים  לוגיסטיים הקשורים להובלה הימית.

חברת אקס.טי. ספנות: ישנם 12 אוניות. 9 אוניות מכולה, 2 אוניות צובר פחם ומיכלית אחת. 2 אוניות נושאות דגל ישראל.

חברות אחרות : 7 אוניות מטען כללי, 4 מכליות ,  3 אוניות צובר. 2 אוניות בדגל ישראל.

כ"א ימי

עלויות השכר  הגבוהות של קצינים וימאים במדינות הימיות המפותחות יצרו היצע גדול של ימאים מארצות העולם השלישי וממזרח אירופה, שעלותם לחברות הספנות הייתה נמוכה בהרבה מעלותם של ימאים מארצות מפותחות. כתוצאה מכך, ועל מנת להקטין את הוצאות התפעול של אניותיהן העבירו חברות ספנות לאומיות חלק גדול מהאוניות בבעלותן לרישום בדגלי נוחות. כך נהגו גם חברות הספנות הישראליות (בנוסף לסיבות פוליטיות/מדיניות).

ממשלות ישראל קיבלו בשנים האחרונות החלטות באשר לרפורמה בענף הספנות הישראלי ובכלל זה סיוע כספי לחברות הספנות הישראליות במטרה  לשמור על קיומו של צי סוחר ישראלי ולטפח כ"א ימי לאומי תוך צמצום תלות מוחלטת בכ"א זר. הכוונה הייתה למנוע את בריחת צי הסוחר מהמדינה (מסיבות כלכליות) ושמירה על מספר אוניות בשליטה ישראלית וכ"א ימי ישראלי. במסגרת הרפורמה בספנות הישראלית כפי שגובשה פעל משרד התחבורה לקידום הסכם עבודה קיבוצי דור ב' המפחית את עלות קציני הים למעסיק ב-20%.

החלטת הממשלה 1178 משנת 1996 אפשרה להפחית את מספר אנשי הצוות הישראלים ל-10 קצינים ודרוגים (מתוך 20 אנשי צוות באוניה) וסיוע ממשלתי של 35 מליון ₪ לשנה במשך שנתיים. מהלך זה הפחית את עלויות הצוות לחברות הספנות מ-2.1 מליון דולר ל- 1.2 מליון דולר לאוניה לשנה, לעומת 1/2 מליון דולר לאוניה – עלות הפעלה בצוות זר מלא. בתאריך 24/01/1999, בהחלטת ממשלה 4797,  העבירה הממשלה סיוע נוסף של 20 מליון ₪ לשנה למשך 4 שנים לחברות הספנות, במקביל חלה חובת איוש האוניות בקציני ים בלבד והתניית הסיוע הממשלתי בהתייעלות קציני הים והפחתת עלויות למעסיק במסגרת הסכם העבודה הקיבוצי דור ב' בין איגוד קציני הים לחברות ספנות. במסגרת שיפור כושר התחרות הכלכלי בשנים האחרונות התקבלה החלטת ממשלה מספר 1107 מיום 30/12/2013 שמבטיחה סיוע לספנות הישראלית עד שנת 2016. חברות הספנות הישראליות המעסיקות קצינים וצוערים ישראלים על אניותיהם נהנות מסיוע זה. בנוסף שונו תקנות מס הכנסה והועלה שיעור הפחת לאוניות ולמכולות לשיעור של 20% לשנה.

מצבת ימאים פעילים בצי הסוחר

מבוסס על כל הימאים הפעילים בצי הסוחר (נכון למרץ 2018)

  • ימאי פעיל - ימאי אשר הפליג לפחות 30 יום במהלך השנה האחרונה.

  • הדוח מציג את חברת ספנות האחרונה בה הפליג הימאי כאשר כל ימאי נספר פעם אחת

  • סה"כ  הימאים הפעילים בצי הסוחר הוא 456 מתוכם 128 ישראלים.

  • מס' הקצינים הפעילים בצי הסוחר הוא 216 מתוכם 119 ישראלים.

  • מס' הצוערים הפעילים בצי הסוחר הוא 5- כולם ישראלים.

  • מס' הדרוגים הפעילים בצי הסוחר הוא 234 – מתוכם 3 ישראלים.      שנתון סטטיסט בנושאי ספנות ונמלים

  •